רש"י על נדרים נ״ה ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים נ״ה ב:ט׳
9 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר כּוּ׳. תַּנְיָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר? הָיָה לָבוּשׁ צֶמֶר וְהֵצַר, וְאָמַר ״קֻנָּם צֶמֶר עוֹלֶה עָלַי״ — אָסוּר לִלְבּוֹשׁ וּמוּתָּר לִטְעוֹן. הָיָה טָעוּן פִּשְׁתָּן וְהִזִּיעַ, וְאָמַר: ״קֻנָּם פִּשְׁתָּן עוֹלֶה עָלַי״ — מוּתָּר לִלְבּוֹשׁ וְאָסוּר לִטְעוֹן.
פירוש רש"י על נדרים נ״ה ב:ט׳
9 ומותר לטעון - שלא נדר אלא ממלבוש שהרי היה מצטער ממלבוש:
10 והזיע - מכובד משוי:
11 ואסור לטעון - שלא נדר אלא כפי שהצר לו המשוי הילכך מותר ללבוש: